ביופידבק – השיטה שבטוח לא חשבת עליה לשיפור התוצאות בריצה

המדע מכיר היטב ביכולת של השיטה לטפל בבעיות ספציפיות כמו כאבי ראש הנובעים ממתח, חרדות ושיקום עצבי-שרירי. ההנחה היא שברגע שהמטופל רואה את המדדים הבלתי-מודעים שלו על המסך, הוא יכול ללמוד טכניקות (כמו נשימה סרעפתית) כדי לשלוט בהם באופן רצוני.

"רוב האנשים, כולל ספורטאים, לא יודעים להרגיש שינויים קטנים בפיזיולוגיה שלהם," מסביר בן אסייג. "אתה יודע להגיד אם הדופק שלך זינק ל-120, אבל קשה לך לזהות תנודות עדינות בין 80 ל-90, או להבחין אם הטונוס השרירי שלך באמת רפוי או רק נראה במנוחה. הביופידבק שם מראה מדויקת שממחישה איך הגוף מגיב למחשבה או לנשימה."

לשלוט בסטרס על קו הזינוק

אחת החוויות המרכזיות בקליניקה הייתה ההדגמה כיצד מחשבה יוצרת תגובה פיזית. בקליניקה של "מכבי טבעי" בחולון,ירין הראה לי בבירור כיצד נשימות מואצות מקפיצות מיד את מדד העוררות העצבית על המסך, וכיצד מניפולציה של האטת הנשימה מאטה את התגובה הזו.

מודה, זו הייתה מניפולציה קלינית יפה מצדו של ירין הממחישה את הרעיון בצורה נהדרת. עם זאת, חשוב לי לעשות סדר ולציין שמבחינה פיזיולוגית טהורה, יש כאן עוד גורמים שמשחקים תפקיד: נשימה עמוקה ומבוקרת אינה רק "מרגיעה את הנפש", אלא מייצרת מנגנון פיזי של ממש- היא מגדילה את הלחץ השלילי בבית החזה, מה שמסייע אקטיבית להחזר הוורידי ללב ומשפיע ישירות על הורדת הדופק. בנוסף, צריך לזכור שעצם המנוחה בישיבה בחדר טיפולים שקט, נטול גירויים ונטול מאמץ גופני, גורמת בפני עצמה לירידה בדופק ובעוררות העצבית, ולא רק טכניקת הנשימות הספציפית. 

ש כאן מגוון רכיבים פיזיולוגיים וסביבתיים שחוברים יחד כדי לייצר את ההרפיה. אבל בסופו של יום, מנקודת המבט הפרקטית, זה עובד. ולספורטאי שסובל מחרדת ביצוע על קו הזינוק זה באמת פחות משנה איזה מנגנון (הנשימה או הפלצבו) אחראי להשפעה על העוררות- כל עוד יש בידיו כלי שמצליח לעבוד עבורו ברגע האמת. לכן גם יש ספורטאים, אפילו מקצועיים שעושים כחימום לפני תחרות או משחק תרגילים שברמה הפיזיולוגית לא באמת תורמים להם או כאלה ששומעים מוזיקה. כל אחד והדרך שלו להיכנס ל"זון" ולהשפיע על המדדים הפיזיולוגים שלו.

ביופידבק יכול לתרום להתאוששות שרירית

זה עוד היבט שירין סיפר עליו כאחד מיתרונות הטיפול בביופידבק. אבל כאן נכנסת נקודה שדורשת זהירות מקצועית. בעוד שהיכולת להפחית חרדה בעזרת הסדרת נשימה מוכחת היטב, שאלת ההאצה של ההתאוששות השרירית אחרי אימונים אינה תופסת מדעית. אין היום הוכחה חותכת שמפגש ביופידבק יתקן מיקרו-קרעים בשריר מהר יותר או יגרום לשרירים להתאושש בכל דרך אחרת. 

עם זאת, לירין יש הסבר קליני לאופן שבו השיטה מנסה לסייע למערכת: "כשספורטאי מפסיק לרוץ, זה לא אומר שהשריר שלו במנוחה, אלא רק שהוא לא פעיל תנועתית. בעזרת חיישני טונוס שריר, אנחנו מנסים לראות האם השריר באמת רפוי. ספורטאים שעושים כמה מקצים ביום צריכים התאוששות מהירה בשעתיים שיש להם. המטרה שלנו בטיפול היא ללמד אותם להביא את השריר להרפיה אקטיבית ומלאה ואת הדופק למצב מנוחה מהר ככל האפשר."

במילים אחרות: הטיפול אינו מרפא את רקמת השריר, אלא מנסה ללמד את הספורטאי "לכבות" את שאריות המתח העצבי שמכווץ את השריר, וכך לחסוך באנרגיה. האם זה עובד בפועל? מחקרית זה לא הוכח, אבל יש היגיון בכיוון המחשבה.

השילוב בין פיזיותרפיה לביופידבק

ההבדל בין שיקום פיזי לעבודה מנטלית התחדד כששאלתי את ירין על מטופלים עם טראומה (כמו "צליפת שוט" מתאונות דרכים), המגיעים לפיזיותרפיה עם ספאזם צווארי קשה וחוסר יכולת להרפות את האזור. במקרים אלו, הרפואה מציעה לרוב תרגול הדרגתי, חזרה לשגרה וזמן, אך המטופלים נוטים לתסכול עקב ההגבלה הניכרת בתחילת הדרך וקצב ההחלמה האיטי.

על פי הגישה של בן אסייג, הביופידבק משמש כאן ככלי עזר פסיכולוגי לצד הפיזיותרפיה, תוך ניסיון לעקוף את מנגנון החרדה של הגוף מפני כאב: "ברגע שהמטופל רואה שיש התייחסות למדדים שלו, משהו בביטחון שלו משתפר. אני עשוי להשתמש בדמיון מודרך על הרגל או הצוואר הפגועים, לנסות להסיט את תשומת הלב של המטופל מהכאב החריף, ולהראות לו על המסך שהוא מסוגל לשנות מעט את מצב המערכת שלו גם כשכואב. אנחנו מנסים להשלים את מה שהפיזיותרפיסט לא תמיד יכול למדוד בזמן אמת בתגובות הנסתרות של הגוף."

מדידת ה- HRV דרך השעון החכם

כיום, רוב הרצים עונדים שעונים חכמים המודדים את שונות קצב הלב (HRV)- מדד המייצג את האיזון במערכת העצבים האוטונומית. ירין רואה בשעונים אלו כלי המשך מצוין, עם סייגים: "זה משתלב מצוין בשיעורי הבית, אבל תלוי באיכות השעון. חיישן זול לא יספק מידע מקצועי. הרבה פעמים מטופלים משווים את השעון שלהם בקליניקה למערכת שלנו כדי לראות אם הסטייה סבירה."

מה אנחנו מחפשים ב-HRV? "אנחנו רוצים לראות במערכת גל רחב ויציב של שינויים בקצב (למשל תנודות עקביות בין 60 ל-80) ולא קפיצות היסטריות מ-60 ל-120. כשיש רצף כזה קבוע, זה מעיד שהגוף רגוע ושהמערכת אינה בסטרס מתמיד. חשוב שספורטאים גם יזכרו שלרובם יש דופק מנוחה נמוך באופן טבעי (למשל 50), וזה לא אמור להלחיץ, למרות שתמיד מומלץ לאשר זאת רפואית."

הטיפ של ירין- להתחיל מהנשימה

מדובר בתהליך שדורש למידה. קסמים לא קורים בטיפול אחד, ונדרשת סדרה של מפגשים (לרוב 3-4 בנוסף למפגש האבחון) כדי להתחיל לראות שינוי, יחד עם תרגול עקבי בבית. בסופו של דבר, המטרה של המטפל היא לתת כלים למטופל, כך שידע לטפל בעצמו בעתיד. "אחרי כמה טיפולים אני פשוט מתרחק מהמסך," מספר ירין. "אני אומר למטופל- 'עכשיו זה שלך, בוא נראה אם אתה יודע לקרוא את הגוף שלך ולשלוט בו'."

ביקשתי מירין טיפ אחד שתוכלו ליישם לפני אימון: "הטיפ הראשון הוא פשוט לזכור לנשום נכון. להרפות את המחשבה. כשאנחנו רצים, אנחנו מוציאים אוויר ועובדים קשה, אבל ביומיום במנוחה אנחנו שוכחים את הנשימה הבסיסית. קחו רגע, הכניסו אוויר דרך האף, תרגישו את הבטן מתנפחת, ופשוט תוציאו אותו לאט בקצב שלכם, בלי שום לחץ. תעשו את זה כמה פעמים. הלחץ אולי יחזור בהמשך, בטח במציאות הישראלית שלנו, אבל לפחות תתחילו את היום עם מודעות פנימית ושליטה."

סיכום- בין מדע לקליניקה

כאיש מקצוע מהתחום הטיפולי, המסקנה שלי לגבי ביופידבק היא שהוא עצמו מדע מדויק של מדידת נתונים של המערכת האוטונומית. 

האם הוא מרפא רקמות או מתקן פציעות ספורט? כנראה שלא. אבל בעולם הספורט, שבו הלחץ המנטלי, הסטרס והקושי לווסת חרדות הם אלו שמפרידים לא פעם בין שיא אישי לפרישה כואבת באמצע המסלול, למידה של ויסות המערכת העצבית באמצעות משוב ויזואלי היא כלי פסיכולוגי מצוין. זהו לא תחליף לאימונים קשים או לפיזיותרפיה כשצריך, אלא כלי נוסף עבורנו, עוד סוג של אימון שאפשר לעשות, כדי לאפשר לגוף להוציא מעצמו את המצב הכי טוב שלו בדיוק כשאנחנו צריכים את זה. להתנסות בביופידבק – תאמו תור במכבי טבעי. 

מאת: אור דלח 

לכל הכתבות של אור ב RUNPANEL

עקבו אחרינו באינסנטגרם: new.runpanel.co.il

אל תפסידו כתבות מעולות:

Share On

Tweet