יש ריצות שאני רוצה לזכור. בין אם זה לוקיישן לא רגיל או שותפים לריצה לא רגילים. סרטון מרשים למזכרת שמשלב גם צילומי רחפן, מבחינתי זה פרייסלס. אבל קשה לסחוב רחפן לריצה. אלא אם הוא במשקל 192 גרם! הגעתי ספקטי לסקירה, והופתעתי לטובה.
לחצו פה לקבל את הכתבות בוואטסאפ:
למה רחפן קטן זה יתרון גדול
לרחפן קל יש שלושה יתרונות חשובים: הראשון, ממש נוח לקחת אותו לכל מקום. הוא מורכב מגוף ושתי "כנפיים" מתקפלות מה שהופך אותו לעוד יותר קטן. ככה הוא תופס ממש מעט מקום בתיק ואפשר אפילו להכניס אותו לכיס. ההבדל דרמטי גם במשקל – 192 גרם! מלבד הרחפן עצמו, גם הסוללות שלו קטנות וקלות. אני תמיד לוקח איתי שתי סוללות רזרביות. אם תוסיפו לזה שלט, תגלו שצריך גם תיק כדי לארוז הכל. את הרחפן הזה אפשר להפעיל גם בלי שלט, נטו רחפן וזה יתרון.
היתרון השני הוא הבטיחות. הרחפן הזה כל כך קטן, שהוא לא יכול לעשות נזק גדול, אפילו אם הוא נופל על מישהו מהשמים. הוא יכול לעקוב אחריכם בלי שתפחדו שמישהו יפגע ממנו. מותר לו לבצע "מעבר חולף" מעל בני אדם בשטח פתוח, דבר שאסור לרחפנים כבדים יותר. גם רחפן כזה אסור להטיס בקרבת שדות תעופה ויש בארץ יותר שדות תעופה, אזרחיים וצבאיים, ממה שנדמה לכם. מטעמי בטיחות בישראל ובמדינות אחרות נדרש רישום. אבל רחפנים מתחת ל-250 גרם פטורים מהדרישה הזאת בחלק מהמדינות. היתרון השלישי הוא כמובן המחיר. ה-HOVERAir X1 Pro עולה ₪1,849 או ₪2,449 בבאנדל שכולל בטריה שניה, תיק ותחנת טעינה.
מפרט טכני
- צילום וידאו חד וחלק באיכות 4K
- עיצוב מתקפל וקל לנשיאה
- צילום אוטונומי ללא שלט
- המראה קלה מכף היד בלחיצה אחת או בפקודה קולית
- ייצוב תמונה אלקטרוני
- מגני מדחפים
- אחסון פנימי של 32GB, עם אפשרות להרחבה באמצעות כרטיס זיכרון עד 1TB
- טיסה בכל תנאי שטח (OmniTerrain) מעל מים, שלג, מצוקים ועוד
- לפרטים נוספים ורכישה לחצו כאן
איכות צילום מפתיעה
הרחפן מוציא וידאו באיכות מרשימה למדי. תמונה חדה, צבעונית ויפה, והוידאו ברזולוציה של 4K – זה הרבה יותר ממה שציפיתי מרחפן כל כך קטן. ברזולוציה כזאת אפשר לעשות "קרופ" לתמונה בעריכה (התמקדות בחלק מסוים בתמונה) ועדיין לשמור על חדות. מי שבכל זאת רוצה יותר רזולוציה, יוכל לרכוש את הדגם HOVERAir X1 ProMax, שמצלם וידאו ברזולוציה של 8K! אבל אם אתם לא רוצים להתמקד בפרטים קטנים בתוך הסרטון ולהגדיל אותם משמעותית, זה ממש יותר ממה שצריך לדעתי (וגם מצריך עוד התאמות בחומרה, מסכים וכו׳ לעתים).
יציבות התמונה טובה בדרך כלל, אפילו בתנאי רוח. אבל מול רוח חזקה מאד, לפעמים הוא מתקשה לשמור על תנועה חלקה. זו בעיה אופיינית לרחפנים קטנים ולא משהו מיוחד לרחפן זה. אגב, אם יורד גשם, אפילו רק טפטוף, קפלו את הרחפן והכניסו לתיק. כל רחפן, קטן או גדול, הוא מוצר חשמלי שלא אמור להתמודד עם מים בתוך המערכת. כל שיבוש עלול להביא אותו להתרסקות וחבל. לרחפן אחסון פנימי של 32GB, וגם אפשרות להרחבה באמצעות כרטיס זיכרון עד 1TB. ככה שאין סיבה ש"יגמר" לכם המקום.

להטיס בלי שלט ובלי ידיים – Self-flying camera
את ה-HOVERAir X1 Pro אפשר להטיס בשלוש דרכים שונות: הראשונה היא המינימלית ביותר. פשוט להחזיק אותו ביד אחד וללחוץ על כפתור ההפעלה שנמצא בחלק הקדמי שלו ביד השניה. לחיצה נוספת והוא ממריא. בלי שלט, בלי חיבור לטלפון, ובלי אפליקציה. במצב הזה, הרחפן קולט אתכם ועוקב אחריכם ויזואלית. זה משאיר לכם את שתי הידיים פנויות וגם חוסך זמן. עכשיו תוכלו לצאת לריצה, לרכיבה או גלישת סקי. הרחפן יעקוב אחריכם לאורך כל הדרך וישמור על מרחק קבוע מכם. כשתרצו להנחית אותו, כל מה שצריך לעשות זה לפרוס את היד שלכם מתחתיו והוא פשוט ינחת עליה ברכות ויכבה את עצמו.
הצטרפו לניוזלטר ונעדכן אתכם פעם בשבוע על כתבות חדשות:
האפשרות השניה, היא האידיאלית בעיני. הרחפן מגיע עם אופציה בתשלום נוסף של שלט מעקב קטן (Beacon). הוא בערך בגודל של מצלמת GoPro וכמוהה יש עליו מסך קטן. אפשר להכניס אותו לכיס או להחזיק אותו ביד ולראות מה הרחפן מצלם בזמן אמת. הרחפן עדיין יעקוב אחריכם, אבל אם הוא במקרה יאבד אתכם או יתקל במכשול, תדעו מיד. בנוסף ה-Beacon מתקשר עם הרחפן באמצעות שילוב של כמה טכנולוגיות ולא רק בהתבסס על חיווי ויזואלי כמו באפשרות הראשונה. זה מבטיח מעקב יותר מדוייק ומבטיח שלא יאבד אתכם בדרך.
שתי האפשרויות הראשונות מאפשרות שימוש ב-10 מצבי טיסה אוטומטיים ופותחות בפניכם מגוון של זוויות צילום שבכולן אתם במרכז. האפשרות השלישית, מאפשרת לכם להטיס באופן עצמאי. היא מצוינת אם אתם רוצים לצלם מבנה יוצא דופן, נוף או לתכנן בעצמכם את השוט. ה-Beacon מתחבר באופן מגנטי לשני חלקים נוספים ויחד הם מרכיבים שלט (נמכר בנפרד). מומלץ לחבר את הטלפון שלכם באמצעות כבל USB-C ולהשתמש בו כמסך של השלט. בטיסה ידנית, תוכלו לתכנן איזה שוט שתרצו. השמיים הם הגבול.
10 מצבי טיסה אוטונומיים
אני מאד אוהב לתפוס את השוט המושלם. אני קצת פרפקציוניסט. אבל מבחינת חברים שלי, אני קצת נודניק. הם פחות מעריכים את העצירות ה"אומנותיות" שלי. מצבי הטיסה האוטונומיים פותרים את הבעיה הזאת. הם מאפשרים מגוון של זוויות צילום ומסלולי טיסה אוטומטיים, שניתן להפעיל במהירות, ובאפס מאמץ. לחיצה ארוכה על הכפתור שבראש הרחפן מדליקה אותו. לחיצה שניה גורמת לו להמריא מכף היד שלכם. אם תבחרו ב-ZoomOut, Orbit, Bird's Eye, 360Spin או Spiral הרחפן יבצע את המהלך ויחזור לנקודה ממנו המריא. מצבי המעקב, Follow ו-Dolly Track, מאפשרים להמשיך לצלם תוך כדי ריצה עם הקבוצה. לעצור ולעמוד בצד עם השלט? כבר לא צריך! אלה מצבי הטיסה והמשמעות של כל אחד מהם:
- Follow – הרחפן עוקב אחריכם
- Dolly Track – הרחפן נמצא לפניכם ומצלם את הפנים שלכם ולא את הגב בזמן שהוא טס אחרונית
- Orbit – הרחפן מקיף אתכם בזמן שאתם במרכז
- Spiral – הרחפן מקיף אתכם בזמן שאתם במרכז תוך כדי עליה והגדלת רדיוס הסיבוב
- Zoomout – הרחפן מתרחק תוך כדי התרוממות
- Bird's Eye – הרחפן מצלם כלפי מעלה ועולה למעלה
- Cycling Mode – מיועד לרכיבה בהרים עם מיקוד ביציבות והתחמקות ממכשולים
- Ski Mode – מיועד לגלישה במהירות גבוהה ושינוי גובה
- 360Spin – הרחפן מרחף באותה נקודה ומסתובב סיבוב שלם כמו בצילום פנורמה
- Indoor Follow – מיועד לצילום בתוך מבנים, בהם אין אות GPS וצריך לסמוך על חיווי ויזואלי
טיסה בכל תנאי שטח (OmniTerrain)
לא ציפיתי שרחפן קטן כל כך יצוייד בחיישנים מתאימים להימנעות מהתנגשות בעצים או חוטי חשמל. מערכת חיישנים שעוזרת לרחפן לעקוף את המכשול או לעצור. אבל להפתעתי, ה-HOVERAir X1 Pro מתמודד לא רע גם עם יער צפוף. לפעמים קרה שהוא עצר כדי לא להיתקע בענפים או עלים. אבל גם אם קרה שהוא נתקל במכשול, הוא תמיד יצא בשלום.
הלהבים (רוטורים) של ה-HOVERAir X1 Pro עטופים בכלוב. הכלוב עשוי מחומר מאד חזק, וגם גמיש. ככה גם במקרה של התנגשות, הלהבים מוגנים על ידי הכלוב ולכן לא ישברו. חוץ מהגנה על הרחפן, הכלוב גם מגן על אנשים מפני הלהבים. זה יתרון בטיחותי כשאתם ליד אנשים. גם אם הרחפן פוגע במישהו אחר, הלהבים לא יפצעו אותו. זה "Game Changer" לצילומי "Dolly Track" שבהם הרחפן טס לפניך. על פי היצרן, הרחפן מצויד גם באלגוריתם לבקרת טיסה בטוחה מעל מים, שלג, ומצוקים בשם OmniTerrain.
אריזה, איכות וגימור
הכיף עם הרחפן הזה התחיל כבר כשפתחתי את האריזה. גם הרחפן וגם האביזרים הנלווים מגיעים בתיקים קומפקטיים. הכל ארוז יפה, עשוי חומרים איכותיים, ומרגיש מקצועי לחלוטין. זה סטנדרט גבוה מאד ושווה את הכסף.
אפליקציה לטלפון משלימה את החוויה
כדי להטיס, לא חייבים את האפליקציה. את הסרטונים אפשר להוריד למחשב באופן ישיר באמצעות כבל USB-C או כרטיס זיכרון. למרות שהאפליקציה היא לא חובה, יש לה כמה שימושים נחמדים. אפשר לשנות בעזרתה את ההגדרות של מצבי הטיסה, הגדרות הצבע ועוד. היא מכילה סרטוני הדרכה מצוינים על כל הפונקציות כולל מצבי הטיסה האוטומטיים ותכונות מתקדמות. יש בה גם מרכיב של קהילה. תוכלו לצפות בסרטונים שצולמו על ידי אחרים או להעלות את הסרטונים שלכם. אבל השימוש הכי חשוב הוא הפיכת הטלפון לצג כשמחברים אותו לשלט. זה שימושי מאד כשאתם מטיסים את הרחפן באופן ידני.
אז הכל מושלם?
לרחפנים קטנים יש גם חסרונות קטנים. התאמצתי מאד ומצאתי שלושה, אבל אף אחד מהם הוא לא דיל-ברייקר. החיסרון הראשון הוא הקושי להתמודד עם רוחות חזקות. רחפן במשקל גדול יותר ועם מוטת כנפיים רחבה יותר יציב גם כשהרוחות חזקות. אבל בתנאים נורמלים הוא טס ישר ומצלם יפה.
החיסרון השני, הוא הרעש שהוא עושה. מרחפן כל כך קטן ציפיתי שיהיה יותר שקט. בפועל הוא מרעיש ברמה של רחפן גדול, רק בצליל יותר גבוה וצורם. למה זה חשוב? כשאני מרים רחפן, אני לא רוצה להפריע לאנשים סביבי ואני לא רוצה למשוך תשומת לב. אני רוצה להתרכז בצילום ולא בסקרנים שיגיעו לשאול אותי שאלות. ככל השרחפן יותר מרעיש, יותר אנשים יפנו אליכם.
החיסרון השלישי והאחרון, אורך חיי הבטרייה. אני מאד אוהב את זה שהסוללות קטנות וקלות, אבל הן מספיקות בערך לעשר דקות טיסה. הבאנדל מגיע עם שתי סוללות. לטיול בחו"ל, הייתי קונה פשוט עוד שתיים.
לסיכום, אני ממליץ בחום
בשורה תחתונה, אני חושב שזה רחפן פנטסטי לכל מי שאוהב ספורט. הוא מושלם על מי שאוהב ספורט: לריצות, לאופניים, לסקי וסנובורד, לסקייטבורד, לטרקינג, סנפלינג וטיפוס הרים. הוא נותן איכות צילום מעולה, עם מינימום מאמץ, מינימום משקל ומינימום מחיר. בהחלט הזדמנות להפוך את הטיול לחוויה ויזואלית ומזכרת לשנים. אם אתם רוצים לתעד בלי לעצור כל רגע, זה כנראה הרחפן הכי כיפי שתמצאו היום!
לפני שאנחנו נפרדים, קחו 10 טיפים לצילומי אקסטרים: איך להפוך כל רכיבה לסרטון וידאו מעולה. מוזמנים להציץ בערוץ היוטיוב שלי.
כתיבה וצילום: אסף לופו












